הופעתם של אפקטים שליליים כתגובה לאירועים ולהתנסויות בחיים בכלל , ובסביבת העבודה בפרט , היא אוניברסלית ונורמטיבית . השאלה המעניינת אותנו , בבואנו להאיר את עולמן הפנימי של היועצות , היא : מהם דפוסי ההתמודדות המייחדים אותן ? בראיונות עומק שערכו עמרית ודוברת במחקרן , וליאן יעקבסון במחקר נוסף , חשפו היועצות בדרך עשירה וציורית מנגנונים שפיתחו המסייעים להן בהתמודדות עם האפקטים השליליים העולים בתגובה למצבי דחק , תסכול , עומס , קונפליקטים וגורמים מאיימים שונים . ככלל מסתבר כי היועצות משקיעות מאמץ במה שאפשר לתאר כ"לא להרגיש . " כלומר , הן מנסות במודע ובמכוון לאיין או למתן את התגובות הרגשיות בסיטואציות מתסכלות שיש בהן פוטנציאל של הופעת רגשות שליליים . היועצות חזרו והבהירו עד כמה התפקיד מחייב איפוק ושליטה . אחת המשתתפות במחקר הסבירה למראיינת : אני חייבת , אין לי ברירה , התפקיד מחייב [ ... ] את לא מרשה לעצמך [ ... ] את צריכה להראות התנהגות אחרת [ ... ] את חייבת ללמוד פחות לכעוס . בהחלט . אין דרך אחרת [ ... ] וכך המינון הולך ופוחת ... בדומה לכך מתארת מרואיינת אחרת כיצד אין היועצת יכולה , בשונה משאר ...
אל הספר