דיון ביחסי הגומלין בין היועץ לבין ההורים בהקשר הבית ספרי מן הראוי שיאמץ לעצמו ראייה רחבה בזיקה למאפייניהם של ההורים בעידן הנוכחי – אוכלוסייה הטרוגנית ביותר – ולמאפייניו של בית הספר בישראל כיום . לפני מחצית יובל שנים , בספרם המערכת המשפחתית והמערכת הבית ספרית , הציגו סמילנסקי , פישר ושפטיה ( 1987 ) את התפיסות שרווחו , ובחלקן עדיין רווחות , על דפוס היחסים האופטימלי בין שתי המערכות שלהן " שייך" הילד : על כל מערכת לאפשר למערכת האחרת " שקט תעשייתי . " גם ההורים וגם בית הספר יעשו כמיטב יכולתם בתחומם , יתנו אמון במערכת המשלימה ויכבדו אותה – בלא שיהיו מעורבים בה . מגמה זאת השתנתה בחלוף השנים מן הקצה אל הקצה . תהליכי הדמוקרטיזציה והליברליזציה המאפיינים את המאה ה-20 לא פסחו גם על המערכת החינוכית בכלל ועל יחסי הגומלין בין בית ספר לבין ההורים בפרט . בעשורים האחרונים גוברת ערנותם של ההורים למתרחש בבית הספר ולאופן תפקודם של ממלאי התפקידים בו . הם אינם מוכנים לקבל את העובדות או את פרשנותן כפי שהיא מוצגת על ידי הממסד , והם דורשים הסברים . הם רואים עצמם זכאים להיות מעורבים בתחומים שבעבר היו נתונים לסמכ...
אל הספר