ממצא מעניין בשאלת הפערים בין ' תפיסת התפקיד' האידאלית לבין ביצועו של התפקיד בפועל מלווה את חקר הייעוץ מימיו הראשונים . בחקר המקצועות והתפקידים משמש פער זה – בין הרצוי למצוי – כאינדיקציה למידת האוטונומיה של בעל התפקיד בארגון . פער גדול משמעו כי ' ההתנהגות בתפקיד ' / ' ביצוע התפקיד' – ( oler behavior / job performance ) שני מושגים חלופיים – רחוקים מ'תפיסת התפקיד' האידאלית של העובד , זו הרצויה לו . כלומר העובד נאלץ למלא את התפקיד לא על פי תפיסתו , אלא להיענות , מסיבה זו או אחרת , לציפיות האחרים ממנו . פער קטן יחסית נתפס כאוטונומיה רבה יותר בעת מילוי התפקיד : לעובד מתאפשר לבצע הלכה למעשה את מה שעל פי תפיסתו מן הראוי שייעשה ; פעילותו היא באחריותו ; תעדוף מטלות התפקיד נמצא בידיו , וכך גם ביצועיו בפועל . על פי המחקרים שנערכו בתחום הייעוץ מתברר , שכאשר נשאלים היועצים החינוכיים על הפערים בין ' הקצאת הזמן הרצויה' לבין ' הקצאת הזמן המצויה' ביחס להיבטים שונים בתפקידם – בין מה שהיועץ רוצה לעשות בעת מילוי תפקידו לבין מה שהוא עושה בפועל – קטנים הפערים לאין ערוך מאלה שהיינו מצפים להם . כלומר בדרך כלל ...
אל הספר