מספר בעלי התפקידים שהיועצת החינוכית מקיימת עמם יחסי גומלין הוא גדול . ככל שהפרדיגמה המערכתית והפרדיגמה המיטבית מוטמעות במקצוע , כן מתרחבת רשת האינטראקציות בממדיה ומעמיקה בעוצמתה . מיפוי סכמטי של המארג הסמיך הזה יכול להיעשות על פי מודלים שונים , וכאן בחרנו את המודל הקלסי של ברונפנברנר , ( Bronfenbrenner , 1979 , 1989 ) שעל פיו אפשר להציג את האקולוגיה המקצועית שהיועצת החינוכית פועלת בה : במיקרו-סיסטם – קהילת בית הספר : התלמידים , המורים ובעלי התפקידים בסגל החינוכי ; במסו-סיסטם – קהילת הסביבה המידית שבה מצוי בית הספר : ההורים , השירות הפסיכולוגי , הרשות המקומית ( חינוך , רווחה ) ומשרד החינוך ( המפקחים (; באקסו-סיסטם – הקהילה המקצועית המורחבת : משרד החינוך ושפ"י , משרד הרווחה , משרד הבריאות וארגונים מקצועיים ( כמו " אל-סם , " " ניצן , " " דלת פתוחה (; " ובמקרו-סיסטם – החברה בישראל . בהתאם למודל זה נבהיר עתה את יחסי הגומלין בין היועצת החינוכית לבין משלימי התפקיד שעמם היא מצויה ביחסי גומלין . בטרם נפנה את הזרקור אל יחסי הגומלין בין היועץ לבין מספר משלימי תפקיד מרכזיים , נציג בקצרה את הבסיס ה...
אל הספר