בשנת 1937 עלה ארצה ד"ר יהושע פישל שניאורסון , ( 1888-1958 ) פסיכיאטר ילדים בעל מוניטין ורב-הישגים , שפרסם ב-1938 את הספר על הילדים הפרובלמתיים בתל-אביב . סמוך לכך הוא הקים בתל-אביב " תחנה פסיכוהיגיינית" על מנת לאבחן תלמידים בעלי פיגור שכלי או בעלי ליקויים נפשיים חריגים בחומרתם , למסגרות המועטות של חינוך מיוחד שפעלו אז . בתחילת שנות הארבעים הורחבה פעילותה של התחנה , שנקראה " המכון הפסיכו-היגייני . " מכון זה החל לעסוק בהכוון תלמידים מסיימי כיתות ח' בבחירת מקצוע להמשך לימודים ועבודה . מכונים דומים קמו בהמשך בחיפה וירושלים ( ניר , . ( 1988 כאשר קמה מדינת ישראל , ובתגובה על הצורך באבחון פסיכולוגי של ילדים המגלים חריגות , החלה לפעול – במסגרת המחלקה לחינוך מיוחד של משרד החינוך – הפסיכולוגית ד"ר גינה אורתר , שהניחה תשתית לפיתוח כלי אבחון מתאימים ולהכשרת כוח אדם . לנוכח מיעוט הפסיכולוגים אז נערך לשלושים מורים קורס בבדיקות פסיכולוגיות , שנועד " להכין כוחות בעלי הכשרה מינימאלית לביצוע בדיקות שכל [ אינטליגנציה ] יסודיות" ( ברט , . ( 1951 במהלך שנות החמישים נוסדו לאט לאט ובהדרגה תחנות פסיכולוגיות ב...
אל הספר