כל כיווני הפעולה שפורטו לעיל , המועלים במקומות שונים בעולם , נכונים וישימים גם לביסוס זהות המקצוע בישראל . נוסף על כך , בשערים שבספר ובפרקים בתוכם מוצגות זוויות התבוננות שונות על המקצוע – התפתחות הקריירה המקצועית של היועצות , יחסי הגומלין בין היועצים לבין משלימי התפקיד שלהם ועולמן הפנימי של היועצות ; מכל זווית כזאת נובעים כיווני פעולה לרוב , שיסייעו לגיבוש ולחיזוק הזהות של מקצוע הייעוץ החינוכי בישראל . לייעוץ החינוכי בישראל יש יתרון יחסי אחד ברור : הסמכות לעסוק בייעוץ בבתי ספר ובגני ילדים ניתנת אך ורק לבעלי תואר מוסמך בייעוץ חינוכי . כלומר , התואר השני הוא תנאי הכניסה למקצוע הייעוץ בגני ילדים ובבתי ספר בכל המגזרים ובכל הדרגים , בתי ספר בכלא ובתי ספר בבתי חולים לילדים , בתי ספר טכניים במסגרת צה"ל כמו גם בית הספר מפת"ן של אגף שח"ר במשרד החינוך , ובתי ספר תעשייתיים במשרד התמ"ת . יתר על כן , מערכת החינוך בישראל היא ממלכתית , וגם פתיחת מוסדות חינוך פרטיים מחייבת הרשאה לפעול מצד משרד החינוך . לכן מרבית היועצים החינוכיים במדינה – בין שהם מקבלים את שכרם ממשרד החינוך ובין שהם מקבלים אותו מרשויו...
אל הספר