ככל שיש הלימה רבה יותר בין האופן שבו הפרט רגיל לתפוס את המציאות ולייצג אותה בזיכרון ובין האופן שבו היא מיוצגת במפה , כך השימוש במפה נוח יותר . ( Liben , 2005 ) תמונות ו-6 5 להלן מייצגות את העיר העתיקה בירושלים . תמונה 5 היא מפה במבט-על . תמונה 6 היא מפת תיירות , המייצגת בניינים בולטים במבט מהזווית ולא במבט-על , כדי להקל על הזיהוי שלהם . נמצא , כי גם כאשר מדובר במפות המייצגות שטחים מצומצמים ( כגון תכנית של בית או חדר , ( מפות המצוירות בזווית הן נוחות יותר ומובנות יותר ממפות המצוירות במבט-על . זאת , משום שהפרט אינו משווה בין המפה ובין נתונים תפיסתיים מידיים בלבד , אלא בינה ובין קולאז' של הדימויים והמידע שיש לו על אודות האובייקט המיוצג . כך לדוגמה , ילדים בני חמש שנים שצפו מתוך עמדת תצפית גבוהה בחדר הכיתה המוכר להם ( וכך נחשפו אליו במבט-על , ( מצאו שקל להם יותר להבין את מפת הכיתה שצוירה בזווית , מאשר מפה של אותה כיתה שצוירה במבט-על . אחד הילדים הסביר שבמפה הראשונה רואים את הרגליים של השולחנות , וכך קל יותר להבין מה הציור מייצג , בניגוד לעיגולים שייצגו את השולחנות במפה שצוירה במבט-על . ( L...
אל הספר