אחד החוקרים הראשונים שתיעדו את התפתחות היכולת של ילדים להפיק ציורים מייצגים הוא לוקה , ( Luquet , 1927 / 2001 ) שספרו על אודות ציורי ילדים תורגם מצרפתית לאנגלית רק בשנת . 2001 לפי תצפיותיו של לוקה , פעוטות בשנה השנייה לחייהם נהנים להשאיר סימנים : סימני אצבעות , קווים שצוירו בעזרת צבע , חורים בנייר שנעשו באמצעות עיפרון מחודד וכיו . "ב קיים ויכוח בנוגע לשאלה , באיזו מידה ילדים מתכוונים לייצג חפצים באמצעות שרבוט . תומאס וסילק ( Thomas & Silk , 1990 ) חשבו שהשרבוט אינו סמלי , ואילו חוקרים אחרים האמינו ששרבוט הוא סמלי Lee & Karmiloff-Smith , ) . ( 1996 ; Yamagata , 2001 יפה-עדי , לוין וסלומון Japha-Adi , Levin )& ( Solomon , 1998 ניתחו שרבוטים שהפיקו ילדים בני שנתיים עד שלוש שנים . הם מצאו שהשרבוטים הופקו על ידי תנועות " זורמות "אינרטיות ועל ידי קווים " זוויתיים מכוונים . " מיד לאחר מעשה , הילדים נטו לייחס משמעויות ייצוגיות ( כגון : " אווירון ( " לקווים הזוויתיים שהפיקו , ולא לקווים שהופקו על ידי תנועות " זורמות אינרטיות . " הבדל זה - בין המשמעויות שיוחסו לקווים שבורים לעומת קווים זורמים - ...
אל הספר