רגשות ומחשבות אינם הפכים זה לזה אלא משלימים זה את זה . ברוב המקרים הם פועלים יחד , כמו שני סוסים המושכים עגלה אחת , אולם לא תמיד כוחם שווה . יחסי הכוחות ביניהם משולים לרצף , שבקצהו האחד רגשות ללא מחשבות ( כמו כאבים חריפים ה"סותמים" את הפעילות השכלית , כדברי חליל גו'בראן " מכאוביך הם שבירת הקונכייה הסוגרת על תבונתך , ( " ובקצה האחר מחשבות ללא רגשות . במרכז פועלים רגשות ומחשבות כאחד , בכוח שווה , ועל פני הרצף יימצאו רגשות הכפופים למחשבות ומחשבות הכפופות לרגשות . רבים מתייחסים לרגשות כאל תופעת טבע שאין לאדם שליטה עליה . מכאן גם העיקרון שמקובל על מטפלים , לתת לגיטימציה מלאה לרגשות ולמחשבות , אך לא למעשים . הדבר נכון וראוי בשלב של יצירת הקשר וההבנה האמפתית ( ראו לעיל פרק , 7 סעיף ג , " שלב האמפתיה הסבילה , ( " אולם אם רוצים לסייע לאדם לצאת ממעגל הלחץ והבעיות , יש לסייע לו לאמץ את העיקרון שאפשר לשלוט ברגשות ובמחשבות . גם מקורות פסיכולוגיים ומקורות ערכיים מוסריים תומכים בעיקרון זה . כך למשל , הדת היהודית מצווה עלינו לאהוב את הזולת , והציווי מכיל יסודות רגשיים . חופש הבחירה אינו רק במעשים אלא ...
אל הספר