יש במקרא כמה דרכים לצירוף שם המספר ( משלוש ועד עשר ) עם שם העצם . דרך אחת היא על ידי צירוף סמיכות , כגון שבעת כבשים ( ויקרא כג , יח , ( ודרך אחרת – על ידי צירוף של צמידות , כגון ושבעה כבשים ( במדבר כח , 34 יט . ( הדרך הרווחת יותר היא הצמידות , ומספר הצורות בה גדול יותר מכפליים ממספר הצורות בסמיכות . לצד שתי הדרכים הרגילות האלה יש דרך נוספת – להביא את שם המספר אחרי שם העצם , כמו : כבשים בני שנה שבעה ( במדבר כט , ב . ( רש"י מעיר כמה הערות על צירופי שמות המספר , כולן על צירופים בסמיכות : . 19 שלשת ימים – שילוש של ימים , טירצינא בלעז . וכן ' שבעת ימים' בכל מקום : שיטיינא של ימים . ] שמות י , כב [ . 20 שבעת ימים – שיטיינא של ימים . שבעת ימים מצות תאכלו – ובמקום אחר הוא אומר : ששת ימים תאכל מצות ( דברים טז , ח ) – למדנו על שביעי שאינו חובה לאכול מצה , ובלבד שלא יאכל חמץ . מניין אף ששה רשות ? זו מידה בתורה : דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד , לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא : מה שביעי רשות , אף ששה רשות . יכול אף לילה הראשון רשות ? תלמוד לומר : בערב תאכלו מצת ( שמות יב , יח ) – ה...
אל הספר