הערות הפירוש של רש"י מלמדות שהוא התעניין מאוד במערכת זמני הפועל של העברית המקראית ושהייתה לו שיטה מגובשת בנושא . לדעתו , צורות הפועל מביעות את הזמנים באופן סדור ועקיב , ומערכת זמני הפועל היא משולשת : עבר , הווה ועתיד . העבר מובע על ידי צורות קטל , העתיד מובע על ידי צורות יקטל , ואילו את זמן ההווה – שהוא ההווה התמידי , ההרגלי – ניתן להביע על ידי מגוון של צורות ( קטל , יקטל , קוטל , קטול . ( צורות שבראשן וי"ו ההיפוך , זמניהן הפוכים , ולכן העבר מובע על ידי ויקטל , והעתיד – על ידי וקטל . רצף של צורות זהות עוקבות מציין רצף כרונולוגי , ושבירתו מציינת זמנים יחסיים ( כגון בדוגמות , 52-53 וכן בדוגמה . ( 17 גם המינוח של רש"י בתחום זה סדור למדיי : לשון עבר מציין את זמן העבר ( כגון בדוגמות (; 7-8 , 2 לשון עתיד – את זמן העתיד ( כגון בדוגמות 11 , 10 (; ו–15 לשון הווה – את ההווה ( כגון בדוגמות (; 23-24 , 12 ולשון ציווי מציין את הציווי ( כגון בדוגמות . ( 13-14 לפעמים מכונה העבר בקיצור במונחים שעבר , לשעבר , והעתיד – במונחים העתיד , להבא ( כגון בדוגמה 1 ובדוגמות . ( ו–20 6 , 5 המונחים האלה מציינים את ה...
אל הספר