עם סגולה ואזרחי המדינה: ישראל ואומות העולם במשנתו של רבי אליהו גוטמאכר

מאיר הילדסהיימר מבוא המאה התשע עשרה הייתה תקופה של תמורות מהפכניות בכל תחומי החיים באירופה . גם היהודים , שעד כה ניהלו במידה רבה חיים עצמאיים בנפרד מן האוכלוסייה הנוצרית , הושפעו מההתפתחויות . מהפכת 1848 ובמיוחד עיגון האמנציפציה בחוק בגרמניה בשנים 1870–1871 הביאו לשינוי מן היסוד במעמדם החברתי של היהודים והובילו להתקרבות חסרת תקדים לסביבה הלא יהודית . אחרי ביטול המחיצות החברתיות שנכפו עליהם מחוץ הותר עתה ליהודים רשמית לקשור באין מפריע ובאופן שווה קשרים חברתיים עם שכניהם הלא יהודים . כמו כן נפלו המגבלות המקצועיות שהכריחו עד כה את היהודים להצטמצם במספר מועט של עיסוקים . אפשרויות חדשות , כמעט בכל תחומי החיים , נפתחו בפניהם . הנסיבות החדשות לא הובילו , מטבע הדברים , למיזוג מידי של שתי קבוצות האוכלוסייה . הן בצד הנוצרי והן בצד היהודי נותרו על כנן עוד זמן רב הסתייגויות ישנות . מרבית היהודים העדיפו גם עתה להתגורר בקרבת מקום זה לזה . אך הם לא יכלו , וגם לא רצו , לעמוד מנגד נוכח התמורות של העת החדשה . המעבר לחברה הניטרלית , כלומר חברה שאינה תלויה בדת , יחד עם התמורה במעמדם החוקי והחברתי של היהוד...  אל הספר
מוסד ביאליק