מגורשים ותושבים במראכש

אלישבע שטרית מגורשי ספרד ופורטוגל היגרו למרוקו בגלי גירוש שונים ( קנ , 1391 / "א רנ—ב"רנ -149 / ז" , ( 1497 והתפרסו ברחבי הארץ . חלק ניכר מהמגורשים התיישבו בעיר הבירה הצפונית פאס , שהייתה באותם ימים מרכז מדיני וכלכלי חשוב , וחלק קטן קבעו את מושבם בעיר הבירה הדרומית מראכש . מאז הגירוש הגדול כונו יהודי המקום הוותיקים תושבים , והמתיישבים החדשים כונו מגורשים . כינויים אלה היו רווחים כבר בשנים הראשונות שלאחר הגירוש . בין השנים 1494-1750 תיקנו חכמי המגורשים בפאס תקנות הידועות בשם " תקנות המגורשים מקאשטילייא" או " תקנות פאס . " התקנות נועדו להסדיר את חיי הציבור ואת חיי הפרט בתחומי החיים השונים , כמו ירושות , כתובות , מסים , ועוד . התקנות התקבלו על ידי כל יהודי פאס ויהודי הקהילות הצפוניות , כפי שאנו קוראים בתשובתו של ר' יהודה בן עטר ( 1656-1733 ) לחכמי ארץ ישראל בשנת : 169 והתקנה שנהגו ותקנו ביניהם קהילות פאס המגורשים מקאשטילייא וגרירי אבתרייהו ... כל שאר ארצות המערב פאס ותיטואן , ואלאקצאר וכל הגליל ההוא ומכנאס וצפרו כולם כאחד עושים כמנהג המגורשים . אף שהתשובה דנה בנושא הכתובה , גם בתחומים אחר...  אל הספר
מוסד ביאליק