3. ה"אני" כלוקח חלק בפרוטוטיפים

פרוטוטיפ ( אב-טיפוס ) כזכור הוא פרטי מובהק ( או אידאלי , או שכיח ) הניצב בלב הקטגוריה ומהווה מעין הגדרה שלה . הוא מאופיין בצבר תכונות קבוע . סביב אב-טיפוס זה מתקבצים פרטים אחרים של הקטגוריה , באופן שמידת השתייכותם לקטגוריה היא כמידת לקיחת החלק בתכונותיו הפרוטוטיפיות של האב-טיפוס . צבר התכונות הקבוע מהווה מצע עמיד למדי לשינויים . הפרט הפרוטוטיפי , בין שהוא מתקיים ממש בין שהוא אידאל בלבד , ערוך כפרטי ממשי . פרוטוטיפים שאינם דומים זה לזה , ואפילו דווקא בהיותם שונים ( כגון כיסא ושולחן , או עגבנייה ומלפפון , ( משתייכים לקטגוריית-על ( כגון " רהיט" או " ירק , ( " אשר אינה ערוכה כפרטי ממשי . ההשתייכות לקטגוריית-העל אינה נקבעת על פי קווי דמיון , אלא לפי קריטריון מעשי ( למשל , מידת החיוניות של הרהיט בתרבות מסוימת , או מידת היכולת של הפרטים להחליף זה את זה בהקשר מעשי , כמו בקטגוריית-העל "ירק . ( " אדם רואה את עצמו , ואחרים רואים אותו , כמשתייך למין " אדם" וגם כלוקח חלק בפרוטוטיפ או בפרוטוטיפים אנושיים מגוונים : גבר או אישה , בן למעמד , גיל , עם , עדה מסוימים ועוד . אלה יחד משמשים חלק מהגדרתו העצמ...  אל הספר
מוסד ביאליק