במחשבה המיתולוגית אין הבדל חד בין חיה לאדם , ואף לא בין חי למחוסר חיים . דברים המשפיעים ביותר על חיי אנשים נוטים לעבור פרסוניפיקציה בקלות רבה יותר גם בחיי היומיום , כיוון שהם מעוררים רגשות עזים כגון כעס או רגש תודה . בארה"ב מרובת סופות ההוריקן , מעניקים לכל סופה שם פרטי , ודנים בה בתקשורת כאילו הייתה בעלת מזג ורצון : הסופה יכולה להיות מכונה " מרושעת במיוחד , " " נקמנית" וכדומה , עד שחזאי שדיבר בתחנת רדיו מקומית בפלורידה מצא לנחוץ לומר שההוריקן הוא חלק ממזג האוויר , ואיננו תופעה מיסטית . בתורתו של פרויד אין בנמצא רצון כערכאה נפשית , מדור או כוח . אדם אכן מדכא את דחפיו , אך לא באמצעות רצון , אלא על ידי ה"אני העליון" ( או " אידאל האני , ( " הכופה עצמו על " האני . " " האני" מדחיק מניעים או משאלות על פי מצוות האני העליון . האני העליון נוצר מתוך הפנמה של מצוות ההורים ודרכי הכפייה והענישה שלהם , מתוך ההזדהויות האדיפליות בילדות המוקדמת . המודחק הלא מודע שואף לשוב ולהיעשות מודע , אך " האני" נלחם למנוע מהחומר הלא מודע את הגשמת שאיפתו זו . האני העליון מחליף את הכושר האנושי המכונה " מצפון , " לפי ...
אל הספר