דיויד יום טען שאין לנו רושם מן האני , כפי שאין רושם מן העצם ( ראו יום , מסכת טבע האדם , . ( 355-356 , 321-335 אכן , האני כאחדות ורצף שמעבר לכל השינויים אינו אובייקט של התפיסה , אלא תלוי בחשיבה . עם זאת , מתקיימת תפיסה עצמית ( או " תפיסה פנימית ( " של הסובייקט , מודעות בלתי אמצעית לעצמו . ניתן לכנות זאת גם " חוויה עצמית . " לתפיסה העצמית של הסובייקט נתונים , למשל , גופו ותנוחותיו , מיקומו ביחס לסביבה המיידית בחלל , הרגשות ( כגון כאב והנאה למיניהם ולגווניהם , לרבות למשל רעב , תשישות או מרץ . ( נתונים בתפיסה העצמית גם פרקי זמן ( שונים מאלה שמראה השעון או דומים להם . ( הסובייקט תופס את עצמו כשרוי במציאות או בדמיון ( בין שהתפיסה הולמת את מצבו לאשורו בין לאו , ( במצב של טשטוש חושים או חדות . לתפיסה העצמית נתונה גם הנבדלות של גוף הסובייקט מסביבתו . נתון לסובייקט שהוא יכול להניע איברים מסוימים שלו כרצונו , וכן נתונים לו באופן בלתי אמצעי הרגשותיו ורגשותיו . נתון לסובייקט באופן בלתי אמצעי שהוא זה שחושב , רוצה , פועל , מרגיש ועוד . לסובייקט נתון אפוא " עצמו" כשהוא מאוחד עם פעילותו ( במובן הרחב של...
אל הספר