יש לשוב ולהדגיש שנושא הדיון אינו השאלה בדבר קיומו של " אני , " או הסתירות העולות מן המושג . אולי גם ראוי להעיר שלא אדון בתזות על מצבים ותהליכים במוח הנתונים בקשרי גומלין . הערה זו נחוצה כיוון שגישה העושה רדוקציה של התודעה למוח נפוצה כיום בתחום הפילוסופיה של הנפש או התודעה , ( Mind ) ובייחוד לגבי ה"אני . " ממילא אין לכך רלוונטיות לחקירה פנומנולוגית של התודעה . השאלה העומדת לדיון כאן היא כיצד האני נחשב בפועל , ובעיקר מהן ההנחות המוקדמות המעצבות את טיבה של הזהות העצמית , למה מתכוונים בני אדם כשהם אומרים או חושבים " אני , " או בהיותם מודעים לעצמם . הדיון ייסוב אפוא רק על עובדות התודעה היומיומית לגבי ה"אני , " אשר יאפשרו לחשוף את ההנחות של תודעה או חשיבה זו . בחלק הראשון אבדוק את החוויה , ההרגשה או התפיסה העצמית הבלתי אמצעית , היינו האופן הלא מושגי שבו הסובייקט מודע לעצמו . לאחר מכן אברר כיצד מפרשת או מעבדת החשיבה את נתוני התפיסה באשר ל"אני , " או ליתר דיוק אבדוק מהן ההנחות המוקדמות שבבסיס החשיבה עליו . בחלק השני אנסה לברר אם ה"אני" מתפקד ברובד מסוים של החשיבה כמצע מתמיד , המהווה פוטנציאל ל...
אל הספר