1. הזמן בחשיבה בהקיץ וההנחות שביסודה

למשל , מגלה לממתין ש"הזמן עובר לאט . " בהיעדר שעון , ובייחוד בתרבויות נעדרות שעון או כאלה שבהן מקומו אינו מרכזי , ואנשים אינם נושאים שעונים אישיים , הזמן המודד נקבע על פי גרמי השמים ואירועים קבועים במשך היממה . וייתכן שבהיעדר שעון , החוויה של זמן החולף בעצלתיים או כזה ש"בורח בין האצבעות , " מחודדת פחות . אך גם אדם הנקלע , למשל , למצב שבו הוא שרוי תקופה ממושכת בחלל מבודד מן החוץ , בלא שעון ובלא האמצעים הדרושים לעיסוק מושך כלשהו , ובציפייה לשחרורו , ירגיש שהזמן " אינו עובר , " או חולף לאטו ( נוסף על איבוד האוריינטציה לגבי מניין השעות והימים , ( אף שאין ברשותו שום דרך למדוד את הזמן . גם חוויית הזמן של איש כלוא זה , שלפיה הזמן אינו עובר , מחייבת הנחה של זמן שלעומתו הזמן חולף בקצב אטי , זמן המודד את הזמן . כלומר חוויית הזמן היומיומית מניחה זמן בתוך זמן , זמן מודד וזמן נמדד . וכיצד בכלל ניתן לדבר על " מהירות" של זמן ? והרי מהירות היא יחס בין זמן למרחק , כלומר כוללת מרכיב חללי ! מכל מקום , כפי שהראיתי , אכן אנו חווים מגוון מהירויות של זמן . מכאן שהזמן הנמדד נחשב " חללי" במובן זה שהוא דמוי גוף...  אל הספר
מוסד ביאליק