3. התכונה בחשיבה שבבסיסה עצם

מהי תכונה לפי המחשבה המעצמת ( הכוונה היא ל"תכונה" במובן הרחב , היינו כל מה שעשוי להיאמר על העצם , חוץ מהעצמים המשניים , כלומר הסוג והמין (? התכונות מייחדות את העצם , מגדירות את איכויותיו הפרטיות , אך התכונות אינן מהוות הגדרה מהותית של העצם , או בלשון אריסטו - נאמרות עליו לכל היותר בשם , אך לא בהגדרה ( אריסטו , " הקאטיגוריות , ( 43 א 2 , " שלא כמו המינים והסוגים המגדירים אותו ומכילים אותו . תכונה גם היא אינה נתונה ככזאת בתפיסה החושית , שהרי כנתפסת היא אינה נפרדת ואף אינה מובחנת מן הדבר . היחס חלק-שלם אכן נתפס , אך החלק בתפיסה החושית אינו תכונה . תכונה בחשיבה עשויה " להיפרד" מבעליה ולהיות מיוחסת לדבר אחר . כלומר בשימוש הלשון ( בחשיבה או בדיבור , ( התכונה עצמאית ונבדלת מבעליה . ניתן לדבר על צבע אדום בלי לייחס אותו לדבר , או לייחסו לדברים שונים זה מזה . התכונה כמוחשית אינה עשויה להיפרד מן היחידה הנתפסת ולהיעשות עצמאית וניתנת להעברה . כיצד עשוי , למשל , צבע להיפרד מן המוחש , בלי ש"יתחבר" למוחש צבע אחר , כלומר בלי שייצבע באופן מלאכותי או טבעי בצבע אחר ? מכאן יש להסיק שאף התכונה היא תוצר של ה...  אל הספר
מוסד ביאליק