כבר בשלהי המשטר הישן הלכה וגברה בקרב בני הקהילה היהודית החרדה מפני התמורות והזעזועים שרישומם ניכר עוד בטרם באו לעולם ושעתידים היו לשנות את פני החברה הצרפתית כולה . ערב המהפכה החלו היהודים להתמודד עם תביעות שחייבו אותם להגדיר מחדש את יחסם לחברה הסובבת ולהוכיח את נכונותם לקבל על עצמם התחייבויות חדשות כלפי ארץ מולדתם . לדעת רבים התבטאו לחצים אלו בדרישות לעיצובה של היהדות במונחים חדשים בתכלית , לשינוי הגישה כלפי העבר היהודי ולארגון מחדש של המחויבויות היהודיות . בעיני היהודים כבעיני בני ארצם הצרפתים סימלה המהפכה את 'מיתוס הלידה מחדש ' ואת עריסת הוויית קיומם מחדש כאזרחים צרפתים . ב 27 בספטמבר , 1791 שנתיים אחרי ההסתערות על הבסטיליה בקיץ 1789 ' ו ההצהרה על זכויות האדם והאזרח , ' הצביעה האספה הלאומית בעד מתן אזרחות ליהודי אלזס לורן . הדורות הבאים עתידים היו לזכור אירוע הרה גורל זה כנקודת מפנה חשובה מאין כמוה ולראות בה עדות ניצחת למהפך שאירוע זה חולל . בזיכרונותיהם שלטו כמדומה דימויים חגיגיים שעה שהשוו את המהפכה למעמד הר סיני ודיברו עליה במונחים של גאולה משיחית . אין לתמוה אפוא על כך שכמעט אין...
אל הספר