שלא כמו אי ההגשמה של החזונות הגדולים להתפתחות ההתיישבות היהודית באזור תלפיות בדרום ירושלים בתקופת המנדט , דומה כי באזור רחביה עלתה ההתפתחות היישובית היהודית בתקופה זו על כל דמיון . כבר בתחילת הפרק על שכונת רחביה הזכרתי כי צ ' רלס רוברט אשבי , היועץ העירוני של ירושלים בראשית תקופת המנדט , העיר על התכנית היהודית להקמת רחביה כי היא יומרנית הרבה פחות מזו של תלפיות . למרות זאת , בהמשך תקופת המנדט , בייחוד מראשית שנות השלושים , חלה התפתחות בנייה מרשימה ביותר בכל האזור . דומה כי שלוש סיבות עיקריות גרמו לכל זאת . ראשית , המציאות של שטח נרחב באזור , שהיה ריק מכל אוכלוסייה ואפשר היה לפתח בו בנייה נרחבת . שנית , המיקום הגאוגרפי המרכזי בתוך ירושלים היהודית החדשה , ההולכת ונבנית בתקופת המנדט , ושלישית , האירועים הביטחוניים שהיו בתקופת המנדט כמעט לא פגעו באזור זה . בראשית תקופת המנדט היה כל השטח שבין מערב רחוב בצלאל — מהצפון עד אזורי המושבה הגרמנית ובקעה בדרום — כמעט ריק מכל שטח בנוי . לשתי השכונות היהודיות שערי חסד ונחלת צדוק , שנבנו כאן בשלהי התקופה העות ' מאנית , בשוליים המערביים של השטח , לא היי...
אל הספר