כשעסקתי במאה התשע עשרה חילקתי את העיר לשלושה חלקים : העיר העתיקה והעיר החדשה בראשיתה . חלוקה מרחבית זו הייתה הגיונית גם בהתאם להתפתחות העיר באותה תקופה . העיר העתיקה , החלק העתיק , כפי שהשתנה והתפתח בתקופת המאה התשע עשרה , והחלק החדש , העיר שמחוץ לחומות , כפי שקם ונבנה בתקופת המאה התשע עשרה עד מלחמת העולם הראשונה . גם בחיבור זה הצטבר חומר רב ונאלצתי לחלקו לשלושה חלקים , אך לא מצאתי דרך לעשות זאת בצורה כרונולוגית , כפי שהתפתחה העיר בתקופת המנדט : החלק הוותיק , שכבר היה קיים בראשית המנדט , והחלק החדש , שנבנה בתקופה זו . שכן שכונות העיר הלכו והתגבשו בתקופת המנדט לגוף אחד . בתים חדשים נבנו גם באזורים הוותיקים והשכונות החדשות שנבנו התחברו לרצף בנייה אחד עם השכונות הוותיקות שכבר היו בעיר . לא נותרה בידי בררה אלא לחלק את העיר בהתאם להתפרשות המרחבית הגאוגרפית שלה , כשאני משלב גם מהות עניינית של השכונות במרחבים שנקבעו . התמונה שבחרתי להציג היא של שלושה מרחבים גאוגרפיים , שאת מהותם אבהיר בהמשך : המרחב הראשון — המרחב החדש ; המרחב השני — מרחב דרך יפו ; המרחב שלישי — מרחב הצפון , שקראתיו המרחב החדש...
אל הספר