בפנקס החברה קדישא של קהילת קראקא ( קראקוב ) נמצא בדף קצת ע " ב הרישום הבא : יזכור אלהים את נשמת הקדוש הטהור הח " ר ישראל שלום המכונה שכנא בן הח " ר יחיאל המכונה מיכל שנתפש על המבצר בלא חמם בכפו והתעוללו עליו עלילות ברשע ונמסר ליד הסרדיוט כשהאיר היום ביום החמישי פ ' תצוה י " א ימים לחדש אדר הראשון תא '' ו מ " ב לפ " ק וענו אותו בענוים קשים ומרים . וקידש השם הגדול הבורא רוח ויוצר הרים . ותלו אותו על העץ ביום שבת קדש ביום שלשה עשר לחדש שנים עשר הוא חדש אדר אשר לא נשמע בדור דורים . עד ליל ו ' י " ט אדר הראשון שהובא לרחוב יהודה וניתן לקברים . אל נקמות ה ' אדיר באדירים . ינקום נקמתו מאכזרים הרשעים הארורים . ונפשו ונשמתו הקדושה תהא בצרור החיים צרורה . וישלח לנו הגואל והמבשר במהרה . ונאמר אמן . פ " ה וועטשטיין , שמתוך העתקתו הובאו הדברים מן הפנקס ' , לא ידע שמאורע זה תואר בהרחבה גם ב ' שיר היסטורי ' ביידיש . בשנת 1864 נרשם השיר ותוכנו בידי משה שטיינשניידר ברשימת כתבי היד ביידיש , שפרסם בכתב העת הגרמני . Serapeum בשנת 1927 חזר מ ' וויינרייך ותיאר את כתב היד של השיר השמור בספריית בודלי באוקספורד...
אל הספר