Ttintf אני ונאוה בנות ירושלם כאהלי קדר כיריעות שלמה : > j w 7 s 7 ~ fa שאני מחרחרת עז ^ זזפתני השמש בני אמי נחרו בי שמני נטרה את הכרמים כרמי # לי לא נטרתי : מבוא בשיר זה מדברת בת הכפר אל בנות העיר , "בנות ירושלים . " גם בשיר הקודם ( פס' ב ד ) הופנה חלק מדבריה אל קהל . כל השיר כולו הוא דברי הנערה על עצמה . בשירים אחרים במגילה בהם הנערה מתארת את עצמה , דבריה בבחינת שבח עצמי ( ח , י ) הגורר אחריו מחמאות נלהבות מפי השומע ( ב , א ב . ( אבל בשיר זה , במבט ראשון דומה שהיא מתנצלת באוזני קהלה על שהיא שונה מהן - "שחורה . " קריאה נוספת מגלה שבהתנצלות , לכאורה , משוקעת גאווה , ואינה באה אלא לעורר את קנאתן של בנות ירושלים ביופיה ובסיגנון חייה השונה כל כך מחייהן שלהן . השיר רווי ניגודים ומתחים : בינה ובין בנות ירושלים ; בינה ובין אחיה המופקדים על תומתה ואשר למשמעתם היא צריכה לסור . ניתוח השיר יצטרך להשיב על שלוש שאלות : האם לשני מופעיה של מלת "כרם" - " כרמים" ( פס' ו ) משמעות זהה ? מדוע נחרו כעסו עליה אחיה ? מהו היחס - סיבתי וכרונולוגי - בין "שמני נטרה את הכרמים" לבין "כרמי שלי לא נטרתי . " פירוש [ ...
אל הספר