סוגיה חשובה העולה כמה וכמה פעמים בספרות השו " ת היא שאלת יכולותיו הקנייניות ואישיותו המשפטית של מי שהוגדר שוטה : האם הוא יכול לקבל מתנה או לרשת ירושה ? ואם כן , מה ביכולתו לעשות עם מתנות אלה ? שאלות אלה העסיקו בעלי הלכה ומשיבים ובאמצעותן הוגדרה ישותו הקניינית של השוטה , בדרך כלל כפועל יוצא של מידת שפיותו ויכולתו להבין את המתרחש סביבו . בשאלה שנשאל מהר " ם מרוטנבורג על אודות שוטה שזכה לרשת נחלה אנו מוצאים , מלבד הגדרת אישיותו הקניינית , גם כמה היבטים חברתיים בעלי משמעות לנושא דיוננו . הבעיה שניצבה בפני השואלים הייתה מינוי אפוטרופוס : "בקשתני לחוות דיעי על אודות שוטה שירש נחלה ואין בית דין במקומו אם יוכלו עדים לראותו במקומו ולהעיד עליו במקום שיש בית דין שימנו לו אפוטרופוס למכור לצורך מזונותיו " ? במקום מושבו של השוטה היורש לא היה בית דין ועל כן נזקק בית הדין לשירותיהם של שני אנשים מהימנים שילכו למקומו של השוטה לראותו , לבוחנו ולהעיד עליו שהוא אכן שוטה . כשמידע זה באמתחתם נדרשו העדים לבוא לבית הדין כדי שזה יפסוק על סמך עדותם שיורש הנכסים הוא אכן שוטה , ובית הדין ימנה לו אפוטרופוס כדי שיהי...
אל הספר