התא המשפחתי היה , ככל הנראה , המקום שבו ניתנו סעד ותמיכה למי שלקו בנפשם ונחשבו משוגעים , כפי ששימש מרחב לטיפול ברבים מתחלואי הגוף . עד לשלהי ימי הביניים לא היו בנמצא מוסדות טיפול ואשפוז כדוגמת בתי חולים . בני המשפחה הגרעינית הם שנשאו בעיקר נטל הטיפול בחולים , ובכלל זה במי שלקו בנפשם . כמו היום גם אז משימה זו לא הייתה קלה כל עיקר . חיים משותפים , תחת קורת גג אחת , עם בן זוג , הורה או צאצא שאינו שפוי בדעתו הייתה ועודנה מציאות קשה הדורשת התמודדות יום יומית שוחקת . אין זה פלא שהרמב"ם ייחד דיון לפתרון מצוקה זו ודן בו גם בדאגתם של חז " ל לגורלה של האישה המשוגעת מעת שיחולו גירושין . ואכן , אף על פי שמדין התלמוד אישה יכולה לקבל את גיטה ואפשר לגרשה גם אם היא שוטה , תקנת חכמים גדרה גדרות נוספים על מהלך זה . החשש שאישה שאינה שפויה בדעתה לא תמצא במסגרת חברתית ראויה ומגוננת הביא את הרמב " ם לקבוע : "לפיכך מניחה ונושא אחרת ומאכילה ומשקה משלה ואין מחייבין אותו בשאר כסות ועונה שאין כח בבן דעת לדור עם השוטים בבית אחד , ואינו חייב לרפאותה ולא לפדותה , ואם גירשה הרי זו מגורשת ומוציאה מביתו ואינו חייב לחז...
אל הספר