העיסוק במקומו של המשוגע במרחב המקודש מתקשר גם לתופעת זיהויו של המשוגע כקדוש . בנצרות המזרחית ובנצרות המערבית מצאנו עדויות לכך שבנסיבות מסוימות התנהגות ש '' איננה נורמלית " וכזו שציבור תפס כמעידה על שיגעון התפרשה גם כעדות 27 למשמעותו של ההקשר הרחב ב " ספר חסידים" ראו : מרקוס , המבנה של ספר חסידים ; ספר חסידים , מהדורת פארמה , עמ' כד-כז . 28 ספר חסידים , מהדורת ויסטינצקי , סי ' תנט . 29 לדיםהרמוניה שגורם המשוגע עשויה להיות משמעות עמוקה בשל השוני המהותי בין סוגי המרחבים המקודשים - בין מרחבים שבהם הקדושה היא אימננטית ולפיכך אינה כה "שבירה " לבין אחרים שבהם הקדושה אינה אימננטית ולפיכך זקוקה ל"תחזוקה " מתמדת . נדמה ל שבעל "ספר חסידים " סבור שהמשוגע מאיים בעצם אישיותו ובנוכחותו על "תחזוקת הקדושה" של בית הכנסת . קדושתו של בית הכנסת נובעת מן הנסיבות שהזכרתי לעיל ןהימצאם של חפצי קודש ותשמישי קדושה וציבור העוסק בפעילות ליטורגית , ( ולפיכך היא עלולה להיפגע אם משהו או מ שהו "נוטל את הכוונות . " אמנם קדושתו של בית הכנסת עומדת גם אם לא מכונס בין כתליו מניין גברים העוסקים יחדיו בפעילות שבקדושה שמעורב...
אל הספר