תשובת ר ' גרשם בן יהודה "מאור הגולה" ( רגמ { "ה היא ככל הנראה התשובה הקדומה ביותר , ואולי אף העדות הקדומה ביותר , שיש בידינו על מצורע יהודי באירופה של ימי הביניים - כבר בשלהי המאה הי ' או ראשית המאה הי"א . התשובה עוסקת באדם שלקה ב " שחין" כשנה לאחר נישואיו . במשך חמש שנים הסכימה אשתו לחיות עמו , אולם כעבור חמש שנים ביקשה להתגרש . השאלה שנשאל רגמ"ה היא אם לכפות על האיש לגרש את אשתו . סוגיה נוספת העולה על הפרק היא שאלת תשלום הכתובה במקרה של כפיית גט על האיש . הדיון הראשון נוגע בשאלה אם האישה נחשבת "מורדת " משום שהיא מסרבת לדור עם האיש בכפיפה אחת ולקיים עמו יחסי אישות , או שמא היא יכולה להתגרש בשל העובדה שהיא טענה טענת "מאים עלי " ו"נתנה טעם לדבריה . " רגמ"ה פוסק שאמנם כופין את האיש לגרש את האישה אולם לא נותנים לאישה את סכום כתובתה . מקרה זה , כמו מקרים אחרים שבהם נעסוק בפרק זה , נוגע בהתפרקותה של מערכת הנישואין בשל מחלתו של אחד מבני הזוג . המחלה והדחייה הפיזית שהיא מעוררת גרמו לא אחת למשברים שהצריכו התערבות של גורמים חיצוניים . המקרה המתואר בתשובה מסב את שימת הלב לכמה עניינים : מתברר שהא...
אל הספר