כל דיון בצרעת ובמצורעים , במיוחד בהקשר היהודי , ראשיתו במקרא . המקרא עוסק בצרעת ובמצורעים כמה וכמה פעמים , בכמה וכמה הקשרים : - סיפור נסי משה במצרים ( שמות ד , ;< ז-ו - דיני טומאה וטהרה בספר ויקרא ( ויקרא יח-יג ; הציווי על שילוח מצורעים וזבים מן המחנה ( במדבר ה , א (; - צרעת מרים ( במדבר יב , טז-י " ,- ( הציווי "הישמר לך בנגע הצרעת " ( דברים כד , כוו ;( - מחזור סיפורי אלישע : צרעת נעמן ( ב"מל ה , (; א-כ צרעת גיחזי ( מל"ב ה , כז (; ארבעת המצורעים בפתח שער שומרון ( מל"ב ז , ג-יא ;( - פרשת צרעת עוזיהו ( ב"מל טו , ה (; ( דבה " י ב ' כו , טז-כא ' (; איוב שלקה בשחין לא נזכר ברשימה זו . לצד המילה צרעת יש במקרא עוד כמה ביטויים , נרדפים לצרעת או קרובים לה במשמעותם , כולם מציינים מחלות עור שונות . לכל אחד מהביטויים שחין ( שכבר נזכר , ( אבעבועות , גךב , ספחת , בהרת , בוהק , נתק ונגע יש פירוש ייחורי בהקשר המקראי וכל אחד מהם מציין צירוף מסוים של תסמינים רפואיים . עם זאת , כבר במקרא ביטויים אלה נרדפים לעתים לצרעת , במיוחד הדברים אמורים בביטויים "שחין , " " אבעבועות" ו"נגע . " מקורות מספרות חז"ל הנוג...
אל הספר