החוקרים המעטים יחסית שגיששו אחר נקודות הקישור בין חקר השואה לחקר תולדות ישראל טרם זיהו את כל האפשרויות להפרייתם ההדדית של שני התחומים . ברם אין צורך במיצוי כל האפשרויות כדי להבין עד כמה עשויה כתיבת ההיסטוריה של עם ישראל בעת החדשה לצאת נשכרת מהסרת החומה המפרידה זה מכבר בינה ובין חקר תולדות החורבן . אכן , בשנים האחרונות העלו חוקרי שואה בעלי עניין מיוחד בתולדות ישראל רעיונות שיש בהם כדי לרענן את השיח המקצועי על שורה של בעיות יסוד בהיסטוריה היהודית המודרנית , ובכלל זה משקלם היחסי של גורמים שמקורם במורשת הדתית התרבותית היהודית מחד גיסא ובסביבה הלא יהודית מאידך גיסא בעיצוב דפוסי החיים של קהילות ישראל השונות ; טיב הקשרים בין היהודים ברחבי העולם , וכן בינם לבין שכניהם שאינם יהודים ; השפעת הקשרים משני הסוגים על עולמם הרוחני , זהויותיהם האישיות , ביטחונם הפיזי ורווחתם הכלכלית של יהודים במקומות שונים , ואף עצם האפשרות לדבר על "היסטוריה יהודית " בתור נושא מחקר בפני עצמו בעל קיום נפרד מתולדות החברות שיהודים ישבו בקרבן במשך הדורות . הפרדיגמות העיקריות המנחות את המחקר בתולדות עם ישראל כיום ובתעלות ...
אל הספר