עמדנו על עשר תמורות לטובה במעמד האישה , אבל בכמה תחומים נותרו הקיפוח וחוסר השוויון , ובשלושה מהם אף הורע מעמדה . ( א ) בארצות האםלאם חלה החמרה בהקפדה על מנהגי הצניעות . עמדנו על כך לעיל , בפרק ה , בדיון על מגבלות תנועה שהוטלו על הנשים . כך , למשל , העיד ר ' פתחיה מרגנסבורג לגבי בבל במאה הי " ב : "אין אדם רואה שום אישה שם . " ובאותה עת העיד ר ' שלמה פרחון : "מנהג ארץ ישראל ובבל ואםפמיא כל הנשים מכסין פניהן בסדין . " גם אם יש הפרזה מסוימת בעדויות אלה , אין הן מנותקות מן המציאות . למגבלות על חופש התנועה ועל ההופעה בציבור יש השלכה שלילית ברורה על מעמד האישה . היכולת לבוא במגע עם אנשים זרים וליטול חלק בפעילות חברתית היא מרכיב בסיסי בחברה פתוחה , המאפשר גם לאישה להשתלב בה . עם זאת , מגבלות אלה לא השפיעו לרעה על האישה היהודיה באירופה הנוצרית , וראינו שאף בארצות האסלאם לא היתה הקפדה מלאה על קיומן . ( ב ) ההחמרה ביחס אל הנידה . בימי הביניים חלה החמרה ביחס לנידה , במיוחד באשכנז . "ברייתא דנידה " השאירה אותות רבים יותר בחברה היהודית באירופה הנוצרית מאשר בארצות האםלאם . עסקנו בכך בפרקים א , ח , וה...
אל הספר