חלקן של הנשים בטקסים המשפחתיים באשכנז היה רב . ההקפדה החלקית בלבד על הפרדה בין נשים ובין גברים , כפי שתיארנו לעיל , הקלה על כך מאוד והגדילה את מקומן של הנשים בטקסים הללו , ובמיוחד בברית המילה , בחינוך הילדים ללימוד תורה , בחתונה , בלוויה ובקבורה . כמו כן הן נטלו חלק פעיל בטקסים המשפחתיים בשבתות ובחגים . עמדנו לעיל על תפקידה של האישה כםנדקאית בברית המילה בקהילות רבות בגרמניה , כשהיא לבושה במיטב בגדיה . ניסיונותיהם של מהר " ם מרוטנבורג ותלמידיו להילחם בתופעה זו , שלא עלו תמיד יפה , מעידים בבירור על נכונותה של החברה לראות את האישה כחלק בלתי נפרד של טקס ברית המילה . טקס זה לא היה ב " מרחב הגברי " בלבד . גם לאחר שנצטמצם מספרן של הנשים ששימשו כםנדקאיות , או במקומות שבהם לא נהג מנהג זה כלל , המשיכו הנשים לקחת חלק פעיל בשמחת הברית . הן הביאו את הבנים הנימולים בידיהן עד פתח בית הכנסת ומסרום לידי "בעל הברית '' ב . " םפר האסופות " ובמקורות אחרים מתואר עניין זה בפירוט . " האישה אף שתתה , כאמור , מן היין שעליו בירכו את ברכות המילה . נראה שכבר במאה הי " ב היו כאלה שהדבר לא נראה להם . כך עולה מכתב יד...
אל הספר