עניין מיוחד יש בתעניות שנשים קיבלו על עצמן בכדי לכפר על עוונותיהן וכדי לתמוך בתפילותיהן . מהר " ם מרוטנבורג נשאל על "אשד , אחת שקיבלה עליה להתענות כל ב ' ה ' רב ' עד ראש השנה , " כלומר להתענות בימי שני וחמישי . לפי המשא ומתן ההלכתי 90 שו ' ית מהר " ם , פראג , סימן קצג . 91 ראה הדיון המפורט של א ' עפשטיין בחיבור זה , לעיל , הערה . 88 92 ספר האגור , עמ ' קעא . 93 בהגהותיו לשולחן ערוך , יורה דעה , הלכות שחיטה , סימן א , סעיף א . וראה דבריו של שפרבר ( לעיל , הערה , ( 85 עמ י י , שהנימוק של חכמי אשכנז המאוחרים שהתנגדו לנשים שוחטות , הוא רגישותן של הנשים והחשש שמעשה השחיטה וראיית הדם הניגר יפגעו בהן ובאיכות שחיטתן . נימוק זה משתלב בעדויות נוספות על ירידה במעמדן בשלהי ימי הביניים . 94 כהנא , תשובות מהר " ם ופםקיו , ב , סימן קיג , עמ' קה . על הרקע לתענית זו ראה למשל : כל בו , הלכות תענית , סימן סא : "ומרוב אכילה ושתיה והשמחה פוחזין וחוטאין תמיד ומנאפין וצריכין להתענות לכפר עליהם . " וראה שם , דברי הראב"ד , שלא הכל הקפידו על תענית זו . מדובר בתקופה ארוכה , שנמשכה כחצי שנה , מלאחר הפסח עד ראש הש...
אל הספר