החברה היהודית בימי הביניים הציבה לעצמה את קיום המצוות כערך דתי עליון . הקהילה נתפסה כ " קהילת קודש , " על כל המשתמע מכך לחיי הציבור והיחיד . בחברה מעין זו יש משמעות רבה להשתתפותם של בני הקהילה בחיי הדת , הן בבית והן בבית הכנסת . זאת ועוד , בית הכנסת הפך למוסד החשוב ביותר בחיי הקהילה , לא רק לחיי הדת אלא גם לחיי החברה , שכן הוא שימש מקום ההתוועדות של בני הקהילה לדיון בעניינים המשותפים ' . בית הכנסת היה למעשה המוסד של הקהילה היהודית שנתן ביטוי לקוממיות היהודית ולעצמאות החלקית במסגרת השהייה בגלות . השתתפות פעילה של הנשים בחיי הדת , במיוחד בבית הכנסת , היה בה כדי לשפר את תדמיתן בעיני החברה ובעיני עצמן . לעומת זאת , הרחקתן מחיים אלה היה בה כדי לפגוע בתדמיתן .
אל הספר