מצאנו שרש " ז הזדהה הזדהות עמוקה עם הקיסר אלכסנדר , התפלל להצלחתו ואף יזם פעולות של ריגול למען הצבא הרוסי . בה בעת הוא פיתח יחס של תיעוב ושנאה כלפי נפולאון , ייחל למפלתו ואף ניבא כי צבאו יובס . כיצד ניתן להסביר את כל אלה ? תשובות אחדות לשאלה זו כבר נחשפו לעינינו אגב העיון באיגרת של ר' דוב בר לר' משה מייזלש . מצאנו שבעיני רש " ז הצטיירו שני הקיסרים המתגוששים כהתגלמות של מידת הדין מכאן , ומידת החסד מכאן . את דרכיו של נפולאון מאפיינות התוקפנות , הרצחנות והיהירות . אלכסנדר , לעומת זאת , נתפס כמי שגומל טוב לבריות ומאמין בהשגחה האלוהית . עם כל זאת , עדיין יש מקום לשאול : האם ניתן להצביע על מניעים או שיקולים בעלי אופי פרגמטי יותר שהובילו את רש " ז לתמוך בקיסר הרוסי ובצבאו ? האם פעל , בין השאר , מתוך מניעים הנעוצים בהתנסות האישית שלו אל מול ממשלת רוסיה ? ועוד יש לשאול : לאן חתר רש " ז ? האם היו לו ציפיות ברורות באשר לתוצאות המלחמה והשלכותיהן על מעמד היהודים ? הדעת נותנת שהנאמנות שגילה רש"ז כלפי הקיסר הרוסי הייתה קשורה בקשר אמיץ לניסיון הקשה שעבר עליו כאשר נאסר ונחקר פעם אחר פעם בעקבות ההלשנות ...
אל הספר