לאחר דיון ארוך ומפותל שנועד להגדיר את מדרגת הבינוני , להצביע על יעדיו בעבודת ה ' ולהדריכו כיצד להתגבר על המכשולים העומדים על דרכו , פונה רש " ז להציג במלוא חריפותה את השאלה העקרונית באשר לתכלית בריאתו של הבינוני : להבין מעט מזעיר תכלית בריאת הגינונים וירידת נשמותיהם לעולם הזה , להתלבש בנפש הבהמית שמהקליפה וםטרא אחרא , מאחר שלא יוכלו לשלחה כל ימיהם ולדחותה ממקומה מחלל השמאלי שבלב [ ... ] כי מהותה ועצמותה של נפש הבהמית שמהקליפה היא בתקפה ובגבורתה אצלם כתולדתה [ ... ] ואם כן , למה זה ירדו נשמותיהם לעולם הזה ליגע לריק חס ושלום להלחם כל ימיהם עם היצר ? השאלה נגזרת אפוא מעצם הגדרת מהותו של הבינוני . שהרי אם על פי טבע ברייתו הבינוני הוא אדם שהיצר הרע מוסיף לקנן בנפשו , ואשר על כן הוא נדון לעמוד במלחמה נוראה עם היצר הרע כל ימי חייו , לשם מה נברא ?! לשון אחר , מדוע נברא כפי שנברא ? רש"ז פותח את התשובה בהבאת משל ארוך מן "הזוהר " כלשונו , ואחר כך מפרשו : שהמשיל אור השכינה לאור הנר שאינו מאיר ונאחז בפתילה בלי שמן , וכך אין השכינה שורה על גוף האדם שנמשל לפתילה אלא על ידי מעשים טובים דווקא , ולא די ...
אל הספר