בשנת 1804 פרסמה ממשלתו של הצאר אלכסנדר הראשון קובץ חוקים חדש שנועד להסדיר את הפעילות הכלכלית של יהודי הקיסרות הרוסית . אחד החידושים הבולטים בקובץ חוקים זה היה הטלת איסור על עסקי החכירה והמשקאות בכפרים . משמעות החוק הייתה גירוש של כשישים אלף משפחות יהודיות מן הכפרים שבהם הן מצאו את מחייתן . ביצוע החוק נקבע לראשית שנת . 1808 לנגד עיניהם של השרים שחוקקו את חוקי 1804 עמד דין וחשבון שהכין הסנטור דירז'ווין שנים אחדות קודם לכן . דירז ' ווין נשלח לרוסיה הלבנה בשנת 1800 כדי לחקור את הגורמים להתרוששות האיכרים . כמי שהזדהה עם האינטרסים של מעמד האצולה , וכמי שהיה נגוע בדעות קדומות כנגד היהודים , העמיס דירז'ווין את עיקר האשמה על שכמם של אלה האחרונים . לטענתו , החוכרים היהודים היושבים בכפרים , ובעיקר אלה המנהלים בתי מרזח , הם רודפי בצע המנצלים את תמימותם של האיכרים וגורמים להתרוששותם . החוק האוסר על עסקי החכירה והמשקאות נועד אפוא להגן על האיכרים 67 שם , עמ' ס-סה . הציטוט מעמי סד . 68 שם , עמ י סה . 69 ראו : אטינגר , תקנת . 1804 מפני היהודים . בה בעת , הציעה הממשלה ליהודים המעוניינים בכך להתיישב באזו...
אל הספר