הדעת נותנת שמרבית פעולתו של רש"ז בעסקי הכלל של יהודי רוסיה הייתה חשאית ולא הותירה עקבות בכתב . עם זאת , יש באיגרותיו הדים לשתי פרשיות : האחת קשורה לפדיון שבויים והשנייה לגירוש היהודים מן הכפרים . מגבית חירום לצורך פדיון שבויים הייתה העילה לשלוש איגרות ששלח רש '' ז לכלל החסידים בזו אחר זו . בהתחשב ברגישות העניין בחר רש"ז שלא לתאר באיגרותיו את פרטי האירוע ולהותיר את סיפור המעשה בידי השליח נושא האיגרות . אף על פי כן בראשונה מן האיגרות הללו הוא כלל מידע השופך קצת אור על הפרשה שבה מדובר . וכך כתב שם רש : ז '' תשתפך נפשי ולבי הומה מעי מעי אוחילה כי איככה אוכל וראיתי כו ' כידוע ומפורסם אשר יצא הקצף בזעף אף ראש ולענה מראש פתנים אכזר על קרוב לשלושים נפשות אביונים נקיים להשליכם אל ארץ אחרת , ארץ לא עבר בה איש , ארץ ערבה ושוחה ציה וצלמות . מתברר כי קרוב לשלושים יהודים נאסרו על לא עוול בכפם וכי מעל ראשם ריחפה גזרת גירוש , ככל הנראה לערבות סיביר . מהמשך האיגרת עולה שהאסירים הללו הועמדו למשפט וכי רש"ז הפעיל מערך של שתדלנים כדי להביא לזיכוים . מהלך זה היה כרוך בגיוס ממון רב , ולשם כך יזם רש"ז מגבית מ...
אל הספר