ה. "תקנות דלאזני"

אין בידינו עדויות המתארות את היחידות מנקודת המבט של החסידים . הדעת נותנת שכל אחד מהם חווה את המפגש הזה על פי דרכו . אף על פי כן נקל לשער שעבור רובם , אם לא כולם , היה זה אירוע המלווה בהתרוממות רוח ובהתרגשות עצומה . יתרה מזו , לפחות עבור מקצת החסידים היה זה מאורע בעל אופי התגלותי . חסידים אלה ציפו שהמפגש האישי עם הצדיק יטביע בנפשם רשמים עמוקים ויוביל אותם למדרגות נישאות יותר בעבודת . ה' בין כך ובין כך מאפיין אחד של היחידות בחצרו של רש " ז 91 מונדשיין , כרם חב"ד , , 4 א , עמ ' , 81 תשובה . 4 92 איגרות קודש , עמ ' רמה . 93 שם , 'עמ רעט . וראו שם בהערות של לוין . איננו מוטל בספק : היא הייתה משאת נפש שכל חסיד השתוקק לזכות בה . ריבוי החסידים שביקשו להתקבל ליחידות הוביל את רש " ז לנקוט צעד שלא היה לו אח ורע בחצרותיהם של צדיקים אחרים : הוא יזם מערכת של תקנות שנועדו להגביל ולווסת את ביקורי החסידים בחצר . בפי חסידי חב " ד נקראו תקנות אלה בשם "תקנות דלאזני , " על שם העיירה לוז'נה שבה שכנה אז החצר של רש . "ז העיקרון שעמד ביסוד התקנות היה פשוט למדי - כל החסידים נחלקו לשני סוגים : " ישנים" ו " חדשים...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי