הרשז"א לא התבטא בנושא זה במפורש , אך מנקיטת העמדה בסוגיה זו ומהעדר התייחסות שונה כלשהי ניתן להסיק כי הוא החזיק בגישת הקדושה הלגליסטית , הרואה במצוות ובהלכה את יצירת הקדושה ועיצובה . ואכן , הביטוי ' ארץ הקודש' אינו מצוי , ולו פעם אחת , בכל ספרי ' מנחת שלמה , ' והוא אף לא התלבט כלל בסוגיית קדושת הארץ במובן המטפיזי . בני הפלוגתא המפורסמים ביותר בנושא היתר המכירה הם הראי"ה קוק והחזון איש . מחלוקתם איננה רק הלכתית גרידא אלא מושתתת גם על השקפות עולם ואידאולוגיה הקשורה לתנועה הציונית ולחידוש ההתיישבות היהודית בארץ ישראל . אך מחלוקת זו , שתחילתה עוד בפולמוס השמיטה מהמאה הי"ט , היא גם מחלוקת בין חלקי החברה היהודית , כאז כן היום , בין ה'יישוב הישן' לבין ה'יישוב החדש' והדתיים הלאומיים בימים ההם , ובין הציבור החרדי על פלגיו השונים והציבור הדתי לאומי בזמן הזה . הראשון נוקט את גישת החזון איש , לפחות בסוגיה זו , להלכה , למעשה ובאידאולוגיה , והאחרון מחזיק ברובו בדרכו ההלכתית הרעיונית של הראי"ה קוק בכל נושא היתר המכירה בשביעית . אך גם הראי"ה קוק , שהיה פטרון ההיתר לא נקט דרך זו בעצמו . הוא ראה את הדוחק...
אל הספר