הראינו לעיל כיצד חידש הרשז"א ענפי הלכה , כאלה שלא היו בעבר וכעת נצרכו פוסקי ההלכה להתמודד עם התפתחות המדע והטכנולוגיה ולתת תשובות עדכניות למציאות המשתנה . יצירה הלכתית זו , כמוה כבריאה ' יש מאין' – מציאות הלכתית שלא הייתה מוכרת כלל בעבר , כמו חשמל – וכעת צריך ליצור אפילו את השפה ההלכתית כדי לענות לשאלות המתעוררות עקב השימוש בו . ברם , ישנו חידוש הלכתי שהוא בבחינת בריאה ' יש מיש , ' והכוונה לענפי הלכה שהיו אף בימי קדם , אך גלות עם ישראל גרמה להלכות אלה להשתמר רק בבית המדרש וגם בו הן לא זכו לפיתוח מקיף יחסית , אם נשווה 416 רמב"ם , מורה הנבוכים , ב יז . אותן להלכות השייכות בעיקר לחלקי ' אורח חיים' ו'יורה דעה' של ה'שולחן ערוך . ' ענף הלכתי כזה הוא המצוות התלויות בארץ . מטבע הדברים כשהעם אינו בארצו כל מציאות המצוות הללו איננה רלוונטית לחיי היום יום שלו , ואף שהיו מאוד מהותיות בעבר הרחוק הן נדחקו מסדר היום בשנות הגלות . אולם בסוף המאה הי"ט , עת התחיל היישוב היהודי להתחדש בארץ ישראל , נדרשה תחייה לענף הלכתי זה . הרשז"א היה בין הרבנים שחשו בצורך ובדחיפות , ונחלץ לעסוק בנושאים אלה בעמקות . הוא ...
אל הספר