ישנם מקרים שאדם נחתך בשבת ויש לטפל בו בהקדם כדי למנוע זיהום . הדרך הטובה ביותר מבחינה רפואית להשיג מטרה זו היא להדק את שפות החתך , וזאת ניתן לעשות הן בתפירה הן על ידי מהדקים מתכתיים ; סגירה על ידי מהדקים משיגה גם את התוצאה הטובה ביותר מבחינה אסתטית . אך כאן עלול להתעורר קושי הלכתי , האם יש דין מלאכת תופר או בונה בבני אדם ? בשאלת בונה באדם נחלקו הראשונים : רש"י טען 121 גם כאן אנו עדים לעקיבות של הרשז"א בשימושו בסברא ככלי הלכתי . בפרק ראשון סעיף : 3 הסברא , עמ' , 56 הראיתי כיצד הוא משתמש בסברא באופן אוטונומי ואמיץ , וכדי לאפיין את השימוש בכלי זה חילקתי שם בין שני מצבים . במצבים שמעורבים שיקולים של האדם , חייו או איכות חייו , מפעיל הרשז"א את סברתו באופן גורף – כיניתי גישה זו ' פסיקה הומניסטית . ' במצבים שאין בהם עירוב של סוגיות אנושיות לעומת זאת , הרשז"א נשאר נאמן למסורת חז"ל , המנהג והפסיקה . גם כאן , בנידוננו , אנו רואים כי לפי העיקרון המאפיין שלעיל אין הרשז"א מפעיל את סברתו , או אף מסכים לסברא של אחר בסוגיה , אלא נצמד למנהג ולהלכה המוסכמת . 122 על היצמדותו של הרשז"א למנהג הנוהג ככלי הל...
אל הספר