הפסיקה המסורתיים ומנהגי הקדמונים – ' כללא דמלתא שאין לשנות דברים הנהוגים מדורי דורות , ' וכן ' כי כל מה שנקבע זמן רב כזה , אין לנו לערער עליו כלל וכלל ; ' ית › רה מזאת , במקרים אלה הוא אף סירב לקבל חדשנות ויצירתיות הנובעים מן הסברא האישית : ' בכל זאת אין לנו לחדש גזירות מעצמנו ... על ידי השוואה לגזירות חז"ל , אף על פי שמצד הסברא אין שום מקום לחלק ביניהם . ' מאידך גיסא הוא היה חדשן גדול ומעז בסברותיו האמיצות אף כנגד מקורות הלכה ברורים . בחרות ההלכתית שאימץ הוא אף התעלם במוצהר ממסורות העבר או מהקודקסים ההלכתיים הקלסיים – ' מצד הסברא ( בלא שום ראיה , ( נלענ ] "ד נראה לעניות דעתי . ' [ איך מיישבים את הסתירה לכאורה , שפעמים הרשז"א סירב להשתמש בסברא בפתרון בעיות הלכתיות , ואילו בפעמים אחרות פעל אך ורק על פי סברתו האישית האוטונומית ? מסעיפי פרק זה עולה תפיסת התורה של הרשז"א , ובחינתה תיישב את סתירתנו . קונספציה זו כוללת שני מרכיבים . הראשון הוא בירור תוקפם הנורמטיבי של המקורות ההלכתיים , אשר יגדירו את התורה אליבא דהרשז"א . כפי שהראיתי , לא זו בלבד שהוא ביכר את המנהג על פי מסורת החיים , אלא שמ...
אל הספר