ג. האם רשאי אדם להתנגד לטיפול שיאריך את חייו בצער

מנהג העולם הוא כשהאדם חולה עליו לחפש מזור לרפואתו אצל רופא . היזקקות זו מניחה בשורשה הנחה הרואה סדר סיבתי טבעי בעולם , שלדת אין בו תפקיד כלשהו , אולם תפיסה דתית מסורתית המאמינה בהשגחה פרטית , רואה בכל דבר כוונת אלוה , לכן אם חלה האדם אין זה אלא מסר משמיים או עונש על מעשיו הרעים . על כן , אם אדם רוצה להירפא עליו לתקן את דרכיו ולחזור בו ממעשיו הרעים . מכאן נובע שכאשר אדם מבקש מזור לחוליו , ובמקום לפשפש במעשיו הוא הולך לרופא , הוא מצהיר כביכול שבדרך הטבע חלה ובדרך הטבע יירפא . אך למרות ' הצהרה' אנטי אמונית זו , בתורה נאמר 217 אוירבך , מנחת שלמה , ח"ג , סי' קג אות יד . 218 ראה את ניתוחיו של אליעזר גולדמן , מחקרים ועיונים , שער שני ושלישי ; שגיא , מחוייבות דתית בעולם מחולן . ' רק שבתו יתן ורפא ירפא , ' ומכאן למדו חז"ל שיש לרופא רשות לרפאות . היינו , יש מקום להתערבות אנושית בניסיון להתגבר על החולי שמקורו וסיבתו הוא החטא הדתי . רשות זו , מצווה היא , שכן חכמי ההלכה דרשו את הפסוק העוסק בהשבת אבדה ' ) והשבותו לו' ( לרבות אבידת גופו , הכולל חיוב על הרופא לרפאות חולי ישראל . נוסף לכך , חיוב זה מקב...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן