הרשז"א לא הרבה לעסוק בדברי אגדה או מדרש , ועיקר כתביו שראו אור הם עיונים בהלכה בכלל ובהלכה למעשה בפרט . ובכל זאת , במספר מקרים אנו מוצאים מעורבות של דברי אגדה בתוך מכלול הדיון ההלכתי שלו או כחלק מההכרעה עצמה המתבססת על דברי אגדה ומדרש . אמנם לא נמצא מקרים רבים שהוא משתמש שימוש משני או מרכזי במקורות אגדיים , ברם עצם הנכונות לעשות כן מראה על המגמה העקרונית . ואף על פי שניתן יהיה לזהות את השימוש במקרה כלשהו כחלק מסברתו העצמאית , בכל אופן נאמר כי מכלול הדוגמאות והמקרים שנעשה בהם שימוש באגדה מעיד שהרשז"א קיבל גם בנושא זה את דרכם של חכמי אשכנז הקדומים , להכניס מקורות מספרות האגדה לשיח ההלכתי , לפחות בשאלות ערכיות , כפי שנראה . רשז"א ראה עצמו מחויב למסורת ההלכתית האשכנזית , וראה עצמו ממשיך שלה – וכשם שהראיתי במנהג כך הוא גם עם מקורות ההלכה המבוססים על האגדה . להלן נביא מספר דוגמאות לכך .
אל הספר