המשפט ' מנהג ישראל דין הוא' שגור בפי רבים . אך השאלה מיהו הקובע מהו מנהג ישראל העסיקה הן את חכמי ההלכה והן את חוקרי ההלכה : האם המנהג מוכתב על ידי הציבור הרחב , ' מלמטה , ' או שמא הסמכות נתונה למקורות ההלכה הכתובים ולחכמי › הנוסח הנזכר בירושלמי הוריות ( לעיל הערה , ( 9 מקשה הרמב"ן בהשגותיו על ספר המצוות שורש ראשון . אולם ירושלמי זה קשה : איך נוכל לדעת שהמשיבים אומרים על הימין שהוא ימין ועל השמאל שהוא שמאל ? כך הקשו האברבנאל ואחרים בפירושם לדברים שם . וראה דיון בזה אצל אלון , המשפט העברי , עמ' , 226-227 הע' , 17-19 שם הוא מסכם כך : ' הנוסח המקובל , על המסקנה הנובעת מכך , על דעת רוב החכמים הוא הנוסח שברוב המקורות , ולא כירושלמי . ' עוד על נושא זה ראה : רמב"ן על התורה , דברים יז יא ; המהר"ל מפראג , גור אריה על דברים שם ; בלידשטיין , הסמכות המוסדית ; קפלן , דעת תורה . 12 ספר החינוך , מצוות עח , תצו . 13 הרמב"ם דן בכמה מקומות בשלושת המונחים – ' תקנה , ' ' גזירה' ו'מנהג , ' שמקורם מדרבנן ( או במינוח מודרני ' חקיקת משנה , ( ' שהם בעלי תוקף נורמטיבי שווה – ראה הל' ממרים פ"א ה"ב-ה"ג , פ"ב ה"ב ;...
אל הספר