בסדרת הרצאות שנישאו בסוף שנות החמישים ובתחילת שנות השישים של המאה העשרים , טבע אליעזר גולדמן את המונח 'מטא הלכה ; ' כך אמר : נקודת המוצא שלי הייתה להבהיר כיצד שופט הפועל במערכת משפטית פורמאלית נזקק לנורמות שאינן חלק מאותה מערכת . תשובתי הייתה כי עומדות לרשותו נורמות המתייחסות למערכת המשפטית ( או ההלכתית ) והמנחות אותו ביישום החוקים . בהרצאת היסוד שלו חילק גולדמן בין ההלכה ובין המטא הלכה . הוא טען כי נקודת ההתייחסות של השתיים שונה , מעשי האדם או ההלכה : ' ההלכה במובן הצר מתייחסת למעשי האדם , למה שהוא מבשל , למה שהוא אוכל , למה שהוא שוחט , למה שהוא לווה מחברו וחייב לשלם לחברו ; ' ואילו ' המטא הלכה מתייחסת להלכה , ולא למעשי בני אדם ; היא מתייחסת להלכה , לאותם העקרונות בהלכה המתייחסים לדיני בני אדם . ' לשיטתו של גולדמן ' את ההלכה אנחנו יכולים להפעיל רק כשאנחנו משתמשים בעקרונות מטא הלכתיים , שלא תמיד מצויים במקורות ההלכה . ' בראשונה הוא הגדיר את ה'מטא הלכה' כנורמות או עקרונות לפירוש ההלכה ויישומה , לא כנורמות התנהגות . כדוגמה למטא הלכה מביא גולדמן את העיקרון ' וחי בהם , ' שפירושו הוא שצריך ...
אל הספר