הקרב עם חזיר הראש המשורר ההונגרי אנדרה אדי , ( Ady Endre , 1919-1877 ) מענקי השירה ההונגרית , היה מהפכן בנפשו , הן בתחום החברתי–הפוליטי והן בתחום השירה . בתחום החברתי לחם בשרידי הפאודליזם המאובן ששררו בהונגריה ; בשירתו נלחם בפרובינציאליות של התרבות ההונגרית בימיו ובבינוניותם של המשוררים האפיגוניים שחיקו את סגנונו העממי–כביכול של שנדור פטפי . ( ofiPet S andor ) אדי הושפע מהסימבוליסטים הצרפתים , בעיקר מבודלר וורלן , אך יצר סגנון מקורי משלו , ובו לשון פיגורטיבית וצורות פרוזודיות ייחודיות . את הסגנון שרכש מהמשוררים הדקדנטיים העמיד לשירות מאבקיו החברתיים והספרותיים . בשירתו אימץ פוזה של הגאון הלא מובן , וכן של הזדהות , לעתים מיסטית , עם דמויות מן ההיסטוריה ההונגרית , שהעלה אותן לדרגה של סמל של תפישותיו החברתיות–הפוליטיות . בדומה לכך אימץ ייחוס אבות של דמויות מכתבי הקודש , כגון " בנם של גוג ומגוג אני . " המשורר אביגדור המאירי היה חבר קרוב מאוד בימי נעוריו , ובשירתו העברית המוקדמת הושפע מאוד ממנו . קוראי השירה בני זמננו מתייחסים ברגשות מעורבים אל שירת אדי . מקצת הקוראים מרגישים בכוח מגי מיוחד...
אל הספר