העקרונות הכלכליים הנוגעים לדיון במשק הלאומי אינם מסובכים מדיי , אבל יש להישמר משתי שגיאות חמורות : ) 1 ( כשל ההרכבה ) 2 ( ; הערכת הפעילות הכלכלית כמשחק סכום אפס , שבו הרווח של גורמים מסוימים הוא ההפסד של הגורמים האחרים . לפעמים שוגים גם בהבנת טבעה של הממשלה . שגיאות כאלה גוררות דרישות לא מציאותיות מן הממשלה וגינויים פזיזים של "טיפשות" או " חוסר היגיון" המאפיינים , כביכול , את אנשי הממשלה שאינם נענים לדרישות אלו . חשיבת סכום אפס הדעה שהרווח של אחד הצדדים הוא בהכרח הפסד של הצד האחר מובעת במפורש רק לעתים רחוקות . אבל היא מהווה הנחה סמויה בהרבה מהדיונים — ואפילו בחוקים ובמדיניות — שעניינם הוא ניהול יחסי עבודה , יחסים בין בעלי בתים ודיירים או יחסים בין מעמדות וקבוצות אתניות . חשיבת סכום אפס חולשת גם על הרבה מהדיונים בסחר הבינלאומי , כפי שיתברר למרבה הצער בפרק התשעה עשר . כך , למשל , התומכים בחוקי שכר מינימום הם אלה המצדדים , לדבריהם , בעובדים כנגד המעסיקים . אבל למעשה , בסופו של דבר עלולים חוקים כאלה להזיק לעובדים ולאו דווקא למעסיקים . מן העובדים שימצאו עצמם מובטלים תישלל ההכנסה השוטפת , וג...
אל הספר