לב טולסטוי צדק כשייחל להילקח לכלא . בשלב מסוים החל האדם הענק לנבול . הוא הזדקק לכלא כמו ששרב זקוק למטר , ובלי היסוס אני אומר : "ברוך הכלא , על שהיה חלק מחיי " ! ( סולז ' ניצין , ארכיפלג גולאג ) בדיונים הפילוסופיים והמדעיים על סוגיית חופש הרצון נוצרים בלבולים לא מעטים בשל חוסר תשומת לב לפנומנולוגיה המלאה של התזה שבה דנים , כלומר בשל התעלמות מחלק מהתמונה הליברטריאנית . בפרק הראשון ראינו כבר טעות אופיינית אחת - זיהוי בין חוסר יכולת ניבוי לבין רצון חופשי . רמזנו על טעות נוספת , מן הצד השני - בלבול בין אקראיות לבין רצון חופשי . אחרים עושים שימוש בטיעונים מדעיים ( מתחום הפסיכולוגיה , הגנטיקה או מדעי המוח ) כדי " להוכיח " את הדטרמיניזם ולתקוף את הליברטריאניזם . למיטב שיפוטי , כל אלו נובעים מטעויות , וכדי להבין זאת אין צורך להכיר את התחומים המדעיים הללו בפירוט רב מדי . די לנו להבין מה טוען הליברטריאניזם ומה הוא אינו טוען . טעויות כאלו נפוצות מאוד בדיונים על חופש הרצון , גם כאשר מדובר באנשי מדע או בפילוסופים , והן מוליכות לאי - הבנות רבות . לכן החלטתי להקדיש פרק בספר לתיאור התמונה הליברטריאנית ...
אל הספר